“”אום” תפילה להתאחדות עם האחד” תובנה על סוטרה 1.28
“איך להשתמש באום זה בתפילה לאלוהים? על ידי חזרה עליו, ובאותה עת על ידי חקירה. התבוננות והספגת ההוויה כולה בישות המסומלת באמצעותו. כלומר, במציאות או באלוהות שהיא המשמעות האמיתית של אום. מהפרשנות לסוטרה: “אום הוא הנשימה, חיים….אם אנו חוזרים על אום ומתבוננים במהות במסומלת באמצעותו, ההכרה נרגעת, מתמקדת ומתעוררת… המובן של ג’פה הוא לחזור על אום ללא התנגדות או קבלה אלא להיות מודעים לו בקביעות”. (סוטרה 1.28 בעמ’ 82 ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן).
“אום” תפילה להתאחדות עם האחד
“אום”
אתאחד עם האחד – העד הדומם.
“אום”
העד שכל תפקידו הוא להתבונן.
“אום”
האחד, העד מתבונן וצופה, בכל תנועה, בכל מעשה, בכל מילה, בכל מחשבה חולפת, בכל רצון השתוקקות או תשוקה.
“אום”
העד מתבונן גם בעת ההליכה, בעת הדיבור ובעת האכילה.
“אום”
האחד, העד, מביט על הטבע היטב, על השמים, על העצים. האחד, העד, מביט היטב גם על כל האנשים.
“אום”
אתחבר עם האחד, העד הקשוב, הערני, השלו, הדומם, שלא משנה מה קורה, הוא רק מתבונן על כל החולף, הוא אינו מוטרד, הוא אינו מזדהה. אתחבר עם האחד המתבונן, אהיה להתבוננות ערה נטולת שיפוטיות על הרגע הזה.
“אום”
אתחבר עם האחד השקוף כזכוכית, האחד המשקף את המציאות כמראה, האחד שאין בו כל התנגדות או קבלה. האחד שאינו מסווג כטוב או רע. האחד נטול הפרשנות או השיפוטיות.
“אום”
פגישה עם האחד, העד הדומם, היא פגישה עם השלם, החיים, האלוהות, הבריאה.
פגישה עם האחד היא פגישה עם הצלילות, בהירות המחשבה.
פגישה עם האחד היא פגישה עם הפעולה ההחלטית המדויקת, הספונטנית, האינטליגנטית והאינטואיטיבית המטיבה.
פגישה שתוליד אושר, שמחה משוחררת, חופש, אהבה ללא תנאי, הנאה צרופה וחדוות הוויה.
התרגול :
נשימה מודעת מהאף.
שאיפה עמוקה ונשיפת “אום” ארוכה. אליה נצרף את הערנות, העדות, ההתבוננות הערה נטולת השיפוטיות לרגע הזה.
כתבה: רויטל ברילנשטיין