תודעה המבחינה באי הידיעה
כאשר רק מחשבה אחת נכונה, אין ברירה אלא להאמין רק בה.
כאשר שתי מחשבות כבר אפשריות, לא ברורה התשובה ואז מתרחש מצב קסום של – אי ידיעה.
אי ידיעה כל כך טובה. אי ידיעה המקנה שלווה.
התודעה המבחינה באי הידיעה, גמישה, יכולה ללכת לכל מקום, ללא חשש ופחד.
התודעה המבחינה באי הידיעה, חוקרת הכול, כל יום מחדש, מהתחלה.
חופש גדול אז נגלה. שלווה גדולה נופלת על התודעה המבחינה באי הידיעה. שם מתרחש גם ריפוי והשלמה.
השלום הוא מהותה.
טבעה כה חופשי ומאושר.
היא חפשיה מכל דעה ואמונה ויחד עם זאת, בעלת מודעות וחוכמה טהורה וזכה.
התודעה המבחינה באי הידיעה, מבינה את טבעה ונחה לה בתוך עצמה. זורמת חזרה למקורה, פוגשת בראי שוב ושוב את עצמה.
הזהות אובדת, מתפוררת ואיתה הזמן והמרחב, נשארת רק תנועה, רק זרימה.
חופש גדול נגלה.
חופש זה הוא ה-אהבה.
התודעה פשוט מאוהבת לחלוטין בהכל ובעצמה.
כתבה: רויטל ברילנשטיין