תובנה על סוטרה 1.5 “מודעות לבורות” – נחש הקוברה הארסי והקטלני – הוא “נחש המחשבות”.
“את התנועות או המצבים או הליכי הנפש ההכרתיים הגלויים האלה שהינם מושגים, רעיונות או דימויים בהכרה, ניתן לקבץ תחת חמש קטגוריות, בין אם ההתנסות בהן מכאיבה או לא מכאיבה, ובין אם הן מוכתמות, בגלוי או בהסתר, או שאינן מוכתמות על ידי המצוקות בנות חמשת המרכיבים שיתוארו בהמשך.”
בפירוש מובאים דבריו של הבודהה בדרשתו האחרונה “חיו בעולם הזה כאילו חייתם בחדר אחד עם נחש קוברה”. (סוטרה 1.5 עמ’ 34,35 ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן).
תובנה על סוטרה 1.5 “מודעות לבורות” – נחש הקוברה הארסי והקטלני – הוא “נחש המחשבות”.
חושבת, “נחשבת”, רוב הזמן. שלל מחשבות ואמונות גלויות ונסתרות, את חיי מכוונות.
חושבת, “נחשבת”, מחשבות משולבות בסיפורים ובאמרות וקביעות חד משמעיות, הנדמות כ”עובדות”.
המחשבות אינן אמתיות ובכל זאת, כה חמקמקות, מפתות ומשכנעות. להכניע אותן לא ניתן, גם לא לדחות את קיומן, או להתקומם כנגדן.
חושבת,”נחשבת” וסבל מגיע לביקור, אכן סבל קיים בעולם.
מחשבותיי הן הגורם לכל סבל שאי פעם לי נגרם.
תחושותיי ורגשותיי, הן פירות מחשבותיי.
אם אפסיק לחלוטין במחשבות להאמין, הן יאבדו את כוחן, יתאדו מעצמן, הנחש יהפוך לחבל, הנחש סוף סוף יאולף!
אם אפסיק לחלוטין במחשבות להאמין, התרגשות, שמחה, הנאה, עצב, כאב, לחץ, פחד וכעס, יחוו כחלק מקשת הרגשות החולפים, נעימים או לא נעימים.
אם לא אזדהה עוד עם אף מחשבה, אצליח לשלוט/ לכוון את החשיבה כולה, לחשיבה הרצויה והמטיבה (ראו פוסט קודם – דפוסי חשיבה התואמים את רוח היוגה).
יחד עם קץ האמונה במחשבותיי,
הקץ לבורותי.
הקץ לסבלי.
התחלת שמחתי.
העולם כחידה. חוויה מסתורית. מסע מופלא באפלה.
הדרך בה אתפוס את העולם מעתה, אינה טמונה במחשבה. אלא בהתבוננות, בצפייה, בנוכחות המודעת, בשאיפה ובנשיפה, בידיעה העצמית, בחיבור לרצון הלב, בראיה הבהירה, בעשייה האותנטית, בהוויה, בחוויית האחדות הפשוטה עם הכל, בחוויית אהבה לא תלויה, התנועה שתוביל אצלי כל פעולה.
חושבת, “נחשבת”, אך כבר לא מאמינה!
את המחשבות האהובות כל העת רואה, כעדה, כצופה, כמשקיפה. הן אינן אישיות ואינן אמתיות – נהנית לצפות בהן בערנות עצומה, כבסרט קולנוע, משחק או הצגה.
במודעות ערה, מזהה כל מחשבה, ללא הזדהות עם תוכנה. בריכוז עצום ושליטה מוחלטת על התודעה, מעוגנת במקור – במודעות, שומרת היטב על התודעה שתיוותר שקופה. תודעה רחבה, לא מצומצמת למחשבה, או לחילופין, תודעה ממוקדת ומרוכזת במחשבה הרצויה.
גם אם קיימת הארה, רגעית היא, פוטנציאל הבורות קיים אף הוא בתוכה. מסתתר היטב, בדמות אמונה במחשבה.
חושבת, “נחשבת”, אך כבר לא מאמינה.
המודעות לבורות היא הדרך היחידה שניתן אותה לחשוף.
המודעות לבורות, היא הדרך היחידה להסירה.
כתבה: רויטל ברילנשטיין