בלוג ארגון מורי היוגה

“האלוהות באדם” תובנה על סוטרה 1.24 

לפי הסוטרה: “מיהו אלוהים?”אותה שכינה ייחודית הווה בכול שאיננה מוכתמת לעולם ואיננה מושפעת על ידי רקע הפעולות ותגובותיהן המייסרות אנשים בורים; מה שנותר לאחר שהאגו – בורות מתמוטט; אותו מכוון פנימי מיוחד, או אינטליגנציה, שאינו מוכתם על ידי זמן ושרצונו בלבד שורר, אפילו בגוף. בו קיימת אחדות שלעולם איננה מפולגת. לפיכך הוא מעבר לבורות ולתולדה שלה”. לפי הסוטרה: “החסיד רק מאשר זאת…הוא הוגה באלוהים ויודע שאלוהים הווה בכל, כל יכול ויודע כל, לאותו אלוהים הוא מתמסר. כשההתמסרות מושלמת ומוחלטת חל שחרור מידי. ” (עמ’ 75 ואילך ואילך ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן).

האלוהות באדם  

האלוהות היא גם באדם וגם מחוצה לו.

באדם: במודעות הערה נטולת השיפוטיות למציאות, ומחוצה לו: במציאות עצמה.   

האלוהי שוכן מחוץ לשכל, לגוף, לרגש ולמחשבה וגם בתוכם.  

הוא לא ניתן להבנה באמצעות המחשבה ואולי כן, לאחר התנסות ישירה.

החיבור עם האלוהי, לא בחוקים ובכללים ולפעמים אלו דווקא מסייעים.

החיבור עם האלוהי, לא טמון כלל במילים ותיאורים ובכל זאת עדין מנסים…

החיבור עם האלוהי קורה מעצמו. בזמן ההווה, בהתנסות הישירה, בהתמסרות למציאות, במנוחה בתוך הנשימות, באי העשייה, או בעשייה ללא העושה, באהבה לשמה.

בחיבור עימו, כל העולם בו זמנית גם קיים וגם נעלם.

אין עוד “אני” או “אני” זה הכל וכולם?

ניתן לחוש בשלווה גם כאשר ה”האגו”, התודעה הרגילה, לכודה באשליה.

אין בו שיפוטיות, הכל מתקבל באהבה.

אין בו התנגדות, כעס ואשמה יש קבלה וחמלה.

גם הכעס מובן בנוכחותה של המודעות הערה.

אין טוב ורע או הכל זה המציאות, האחד, השלם, חלק מתוכנית הבריאה.

יש אהבה, המון אהבה, אהבה לשמה.

תרגול התחברות עם האלוהי :

שאיפה עמוקה – נשיפה ארוכה, התמקדות בנשימה, ריכוז ואיזון על המודעות הערה. התודעה המודעת לעצמה.

תרגול נשימה מודעת במהלך שעות היום בצירוף המחשבה “אני אהבה לשמה” “אני אהבה שלא תלויה בדבר”.

ניתן לדמיין את האלוהי, התודעה המודעת לעצמה, המלכה, כעדה המתלווה אל האדם הולכת אחריו ומדובבת את כל מחשבותיו, רגשותיו ומעשיו, מדובבת את המציאות הנגלית מולו ללא כל שיפוטיות, באהבה ללא תנאי וחמלה רבה. רק צופה עליו בעיניים אוהבות מלווה אותו בכל רגעיו.

לאחר שהדמיון הופך למציאות פנימית, ניתן להתחיל לתרגל הזדהות פנימית עם האלוהות/העדה/ המלכה ולא עם הדמות.  

כתבה: רויטל ברילנשטיין 

הירשמו לניוזלטר שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן