להחזיר את הגוף להיות בית: המסע המרגש של פרויקט "בגוף אני מבריאה"
מאת: ארגון מורי היוגה בישראל
במרכזי הסיוע “השרון” לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ומסל”ן בבאר שבע, תחת קורת גג אוהבת ומחבקת, התאספו 2 קבוצות של נשים אמיצות לתחילתו של מסע מרגש. הפרויקט שכלל 14 מפגשים בכל אחד מהמרכזים, הוקדש כולו לחיבור מיטיב אל הגוף ובתוך הגוף, כמו גם למפגש עם הטראומה דרך מה שהגוף מספר. המשתתפות, כל אחת עם סיפורה האישי, התכנסו יחד כדי ללמוד להקשיב לגופן מחדש, להחזיר שליטה ובחירה ולעבור תהליך ריפוי אישי וקבוצתי.
המסע לא היה פשוט, והדרך הייתה רצופה אתגרים, אך גם רגעים של פריצות דרך, של הבנות עמוקות ושל התפתחות אישית מרגשת. את הפרויקט כולו ואת השיטה – “בגוף אני מבריאה” פיתחה ומובילה ד’ר יעל יצחק עידן – דוקטור לפילוסופיה ומורה ותיקה ליוגה שפיתחה יחד עם ד”ר אפרת הברון, מודל ייחודי לטיפול בנפגעות פגיעה מינית באמצעות קבוצות המשלבות יוגה ושיחה קבוצתית טיפולית. יעל מכשירה מורות ליוגה ומטפלות לעבודה עם המודל.
בפרויקט “בגוף אני מבריאה” בבאר שבע, הקבוצה הונחתה על ידי ללי זינגר – מורה ותיקה ליוגה ומורה ליוגה תרפיה רגישה לטראומה וריקי מוסקוביץ – עו”סית ומטפלת בנפגעות תקיפה מינית. במרכז סיוע השרון, הובילו את התהליך מוריה בארי שלוין – מורה ותיקה ליוגה ומורה ליוגה תרפיה רגישה לטראומה ורות לומברוזו-ברזילי – עו”סית קלינית ומטפלת בטראומה מינית. במקביל לשתי קבוצות אלו נולדה ממש לפני שבועיים קבוצה חדשה במסגרת מרכז סיוע ירושלים, בהנחיית נעה תובל מורה ליוגה ומורה ליוגה תרפיה רגישה לטראומה וטליה ליפשיץ פסיכותרפיסטית המתמחה בטיפול בפגיעות מיניות והסתיימה קבוצה של יוגה רגישה ללא שיחה, באילת בהוראתה של יפעת ברקוביץ’ מורה ליוגה ומורה ליוגה תרפיה רגישה לטראומה. בתוך בגוף אני מבריאה ליוגה הרגישה ‘שתי כנפיים’: ‘כנף אחת’- היא היוגה הרגישה המכוונת לוויסות, קרקוע והחזרת הגוף (ללא שיחה). ‘כנף שניה’ הינה עבודה קבוצתית טיפולית המזמינה לפגוש את הטראומה דרך הגוף במודל הייחודי של בגוף אני מבריאה.
המפגשים: חיבור בין גוף לנפש
כל מפגש נפתח בתרגול יוגה רגיש לטראומה לאור עקרונות היוגה הרגישה- החזרת בחירה ושליטה, טיפוח יחסים מיטיבים עם הגוף, הזנת יכולות ודפוסים מיטיבים ועוד. התרגול ארך שעה ואחריו שיחה בת שעה לעיבוד מה שעלה מהגוף. ייחודו של המודל בעבודה מתוך נושאים גופניים-תמות, כמו ידיים, רגליים, קצב, מרכז וקצוות . התמה מוצגת בתחילת התרגול, האימון נבנה סביב קשיבות לנושא הגופני ובתום האימון ישנה שיחה על מה שעלה מתוך המיקוד בתמה.
בשיחה לאחר תרגול היוגה, שיתפו המשתתפות את תחושותיהן ומחשבותיהן. עבור רבות, הייתה זו הזדמנות ראשונה לדבר מתוך הגוף ולעשות אינטגרציה בין הגוף הנושא זכרונות לבין האופן בו משפיעים זכרונות הגוף על חווית החיים שלהן היום. בתוך המרחב של הקבוצות נוצרה תמיכה הדדית, חברות עמוקה וקבלה ללא שיפוטיות.
התפתחות אישית וקבוצתית
ככל שהתקדמו המפגשים, ניכר שינוי משמעותי במשתתפות. נשים שבתחילה התקשו לבטא את עצמן, מצאו את קולן ואת ביטחונן. אחת המשתתפות שיתפה: “למדתי ללכת אחרי הלב ואחרי האינטואיציה. פעם ראשונה בחיים שאני מצליחה לסיים תהליך.”
הקשרים בין המשתתפות העמיקו, והן מצאו נחמה וכוח זו בזו. כפי שאמרה אחת מהן: “אנחנו נותנות כלים אחת לשנייה ומחזקות. כולן בשביל כולן ואין שיפוטיות.”
תובנות ושינויים
המשתתפות דיווחו על שינויים משמעותיים בחייהן. אחת מהן שיתפה: “אני הרבה יותר סומכת על הקול שלי, מקשיבה לגוף שלי, עושה משהו בשביל עצמי.” אחרת הוסיפה: “השפיע לי כל כך על החיים… עברתי פה תהליך מטורף שלא חשבתי שבפרק זמן כל כך קצר אעבור.”
התהליך לא היה קל תמיד, לעיתים עלו זכרונות מתוך הגוף, לעיתים המפגש עם הגוף שיקף מקומות מאתגרים כשלעצמם או בחיבור שלהם לחיים כעת, ולצידם היו רגעים של פריצות דרך והבנות עמוקות. כל משתתפת עברה מסע אישי, תוך כדי תמיכה בחברותיה לקבוצה ומחברותיה לקבוצה.
המבט קדימה
אמנם התהליך הקבוצתי הסתיים, אך המסע האישי של כל אחת מהמשתתפות רק החל. הן יצאו עם תחושת שליטה מחודשת על גופן, הבנה עמוקה יותר של נפשן, וקשרים חזקים שנוצרו ביניהן. הן יצאו מהקבוצה עם היוגה ככלי שהוא שלהן ועם האפשרות להתחיל לנוע בנתיב הזה. רבות מהן מבקשות להמשיך בתרגול בקבוצת יוגה רגישה ללא שיחה או להשתלב בשיעורי יוגה רגילים יחד עם מורה מיודעת טראומה.
המנחות סיימו את הקבוצה בהכרת תודה והערכה עמוקה למשתתפות בקבוצה על האומץ, הכנות והנכונות שלהן לעבור את התהליך המשמעותי הזה בעיקר כשהגוף הוא המקום הנושא את הפגיעה והמפגש עימו מאתגר.
“בגוף אני מבריאה” היה אחד משלושה פרויקטים שזכו השנה לתמיכת ”ארגון מורי היוגה בישראל’. הארגון גאה שהיה ביכולתו לתמוך בפרויקט כה חשוב, המדגיש את הכוח המרפא של היוגה ואת חשיבות החיבור בין הגוף והנפש בתהליכי החלמה.
הדרך עוד ארוכה, אך הקבוצות האלו הוכיחו שאפשר לנוע קדימה, אפשר לשנות, ואפשר להתחבר לגוף ומכאן להשפיע על המערכת בכללותה: גוף-מוח-תודעה בצורה חדשה ומלאת עוצמה.
לשמחתנו לאור תמיכת הארגון בפתיחת קבוצות אלו והצלחתן, הגלגל שהונע המשיך לנוע; גם בבאר שבע וגם ברעננה נפתחות קבוצות נוספות במודל זה, ארוכות יותר- גם במשך המפגש (שעתיים וחצי) וגם באורך הקבוצה (24 מפגשים). בזכות התהודה של קבוצות אלו ישנה קריאה נוספת ורבה לפתיחת קבוצות נוספות במודל זה במרכזי טיפול וסיוע נוספים.