“ספר זיכרונות” תובנה על סוטרה 1.11
סוטרה 1.11 “זיכרון הוא אי נטישה של התרשמות הנוצרת על ידי התנסויות מן העבר. הזיכרון קם לתחייה ופועל על חומר- ההכרה עם אותו כוח מחץ כמו בשעת ההתנסות המקורית, אך עם הפרטים המקוריים והתגובה הרגשית או בלעדיהם”. בפרשנות לסוטרה: ” זיכרון הוא רק התניית עבר. יתכן שיש בו תועלת, אבל אם מניחים לו ליזום פעולה הוא עלול להרוס את החיים. כשיש משפחה ומעגל של חברים מבינים היטב עד כמה דברים פעוטים מצטברים בזיכרון והופכים לעניין גדול. אם לא מניחים לזיכרון להפריע למערכות יחסים, הן יכולות להיות נפלאות. “(בעמ’ 46 ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן).
ספר זיכרונות
ספר הזיכרונות האנושי הוא תעלומה לא פתורה.
מסע במנהרת הזמן. מסע עם פנס בחשכה.
בספר הזיכרונות האנושי, העבר ההווה והעתיד מעורבבים יחד, ללא כל הבחנה.
הספר מקים לתחייה שלל רגשות ומחשבות ישנים ומשומשים מהעבר. הספר מסווג אנשים ואירועים כ”שליליים” או “חיוביים”.
הקורא בספר, יחזור בדמיונו לאותה חוויה, אותה התרחשות, אותה פרשנות, אותה התחושה. הרגע הנוכחי ימתח עבורו עד בלי די, ללא גבול, עד אשר ישנה צורה.
הקורא ינוע אחורה וקדימה בין הזמן והמרחב. ישחק ב”תופסת” עם המודעות הערה.
בספר מתועדים הזיכרונות על ציר הזמן, אך הרגש – כאן – במרחב ההווה קיים.
הרגש מנציח אצל הקורא את העבר ומשפיע על העתיד גם.
בספר הזיכרונות מתויגים אנשים ואירועים, בהתאם להתרחשויות העבר, על בסיס רגשות, פרשנויות ודמיונות. אשליה והיאחזות בו טמונות.
ספר הזיכרונות מתעד את כולם. בני משפחה, חברים, עמיתים, שכנים, מכרים, “האנשים מהעיתונים”, כל אלה ש”הלחיצו” או “פגעו”, כל אלה שאת הקורא אי פעם פגשו.
אם יתועדו בספר, “מגרעות” האחר, הרגש שישתלט על הקורא, יהיה כעס, עצב ובדידות גדולה.
בדידות כי מקור התיעוד הוא ב”בורות”, היאחזות, הצמדות ואשליה.
התיעוד ינציח אצל הקורא את הדעות, הרגשות והמחשבות לעולם. הדרך לאמת, לתודעה המודעת לעצמה, למקור הידיעה, תהיה עבורו כה רחוקה.
אולם, אם בספר הזיכרונות לא יהיה כל תיעוד ל”מגרעות” האחר, אז יופיעו רגשות של סיפוק, שמחה ושלווה גדולה, הכל לפתע ייפתר מעצמו.
אז יופתע הקורא לגלות, כי גם אצלו, אין כל “מגרעות” 🙂
אם ספר הזיכרונות האנושי, ידווח על העבר באופן אינפורמטיבי בלבד, ללא כל שיפוטיות, או אשמה, ללא הרגש שנלווה לחוויה, ללא הסיווג של “טוב” או “רע”, אז הקורא יפגוש את העולם ואת האנשים המוכרים לו מפעם –
בפעם הראשונה!
כתבה: רויטל ברילנשטיין