האסנה היוגית בעת משבר - תובנות מהרצאתו של ד"ר יוחנן גרינשפון
המלחמה המתמשכת שבה אנחנו נמצאים מביאה איתה צימאון גדול לטרנספורמציה. זאת נקודת המוצא של הרצאתו של יוחנן גרינשפון שניתנה באסיפה הכללית. זאת גם נקודת המוצא שלנו כרגע מול תרגול היוגה – הצימאון הגדול למרחב שבו מתרחש שינוי. אם לא במצב עצמו, לפחות בתוכנו, בעמדה הפנימית שלנו מולו.
אסנה - לא רק תרגול גופני
מבין רבדי היוגה השונים, השיחה התמקדה בפן החיצוני ביותר, המוחשי והישיר של היוגה – האסנה. היוגה נתפסת על ידי רוב מתרגליה כתרגול גופני שמעודד בריאות ורווחה גופנית ונפשית. ולמרות שתנוחות היוגה, עשויות להיראות דומות לתנוחות שמתורגלות בפרקטיקות תרגול גופני אחרות, יש הבחנה מהותית בין תרגול אסנה יוגית ובין תרגולים גופניים אחרים.
ההיבט המהותי שמייחד את היוגה הוא הפן המדיטטיבי שלה ומטרתה לייצר שינוי מובחן במצב התודעה של המתרגל. מהי אם כך, המשמעות של תרגול האסנה היוגית, ואיך היא יכולה לעודד ריפוי ולתמוך בנו בזמני משבר?
האסנה ביוגה סוטרות של פטנג'לי
שלוש סוטרות בלבד מתייחסות לאסנה, התנוחה היוגית, ביוגה סוטרות של פטנג’לי:
- האסנה יציבה ונינוחה (2.46)
- בהרפיית המאמץ והתמקדות התודעה באינסוף התנוחה שלמה (2.47)
- .כתוצאה מכך היוגי אינו נכבש ע”י צמדי הניגודים (2.48)
האסנה השלמה וצמדי הניגודים
צמדי הניגודים ביוגה מתייחסים לאיכויות המנוגדות שמרכיבות את הקיום שלנו. למשל: חום וקור, עונג וכאב וכדומה. הפרשנות הנפוצה מציגה את שלמות האסנה כמצב שבו היוגי מפסיק להרגיש את הניגודים ונותר אליהם אדיש. למרות זאת, כולנו מרגישים בזמן התרגול תחושות של חום וקור, מאמץ והרפיה, ובכל זאת מתחוללת בנו טרנספורמציה.
בהתמקדות בתחושה של איכות אחת בלבד, אנחנו נכבשים על ידה, היא לבדה נוכחת בזיהוי העצמי שלנו. לדוגמא: אם אנחנו חשים מאמץ, ומתמקדים בקושי שלנו בלבד, המאמץ הוא מה שצובע את ההכרה, ואנחנו מזהים את עצמנו עם הקושי, ושוכחים את החלקים בחוויה שלנו שבהן אין כרגע מאמץ – במובן הזה אנחנו נכבשים ע”י הניגודים.
האמצע - מכיל את הניגודים והולך מעבר להם
הטרנספורמציה היוגית שסוטרה 2.48 מכוונת אליה קשורה לחתירה אל עבר אמצע שנמצא מעבר לניגודים. זהו אמצע מופשט ומעודן שמכיל את הניגודים אבל לא משועבד על ידם.
אנחנו יכולים להרגיש באימון חום או קור ביחד עם יכולת להכיל את התחושות האלה ביציבות, הן אינן מגדירות אותנו בתרגול.
באותו אופן, אפשר לחשוב על העבר ועל התחושות שהוא מעלה בנו או על הציפיות מהעתיד, ובה בעת לחוות בבהירות את ההווה, שמכיל קצת משניהם אבל שונה מהם מהותית. בזמן תרגול האסנה אנחנו משתדלים להעמיק את המודעות לרגע ההווה, ובהתעמקות הזאת, משהו מהעיסוק בעבר ובעתיד מתפוגג, ומועצמת חוויית האמצע ביניהם.
אחדות הגוף וחוויית הווה מועצם
תרגול היוגה, מעצים גם את האמצע של אחדות הגוף, שהיא אינה אדישות, אלא הכלה של הניגודים. היא מתקיימת מעבר לימין ולשמאל, לקדימה ואחורה ואפילו מעבר לשאיפה ונשיפה – והיא זו שמובילה לטרנספורמציה המשמעותית – שחרור האחיזה בצמדי הניגודים שמאפיינת את חיי היום יום שלנו.
הזיהוי העצמי האותנטי
המשך הקו המחשבתי הזה, הוא החוויה הברורה שהאמצע הזה של אחדות הגוף, הוא אני.
הזיהוי העצמי האותנטי שמתקיים בו הגרעין של האנושיות הבריאה מעבר לניגודים.
בעקבות התרגול המתח בין צמדי הניגודים נחלש ונוצרת סוג של שלווה שקשורה לתחושת האמצע, גם כאשר האחדות לא נחווית במלואה.
כוחה של האסנה בשעת משבר
דרך דוגמאות שונות ויפות מתוך הטקסטים היוגיים, חוזר גרינשפון אל סוטרה 2.48, ומראה כיצד המהות שלה מהדהדת בכתבים ההודים והיוגיים בפרט: היוגי שמגיע לשלמות האסנה לא נכבש ע”י הניגודים.
הבנת המשמעות העמוקה של תרגול האסנה דורשת העמקה במקורות הפילוסופיים לצד מודעות מוגברת לחוויות התרגול על המזרון. גישה זו פותחת צוהר להבנת כוחה של האסנה להוביל לטרנספורמציה משמעותית בחיינו ולתמוך בנו בעתות משבר.
תודה רבה לליאת מנדל על הסיכום של ההרצאה, חברות וחברי הארגון ניתן לראות את ההקלטה לאחר התחברות לאתר 👇
