בלוג ארגון מורי היוגה

במהלך טיול בהודו בשנת 1999, בריטריט ללימוד בודהיזם, הביאו מורה ליוגה כי במהלך היום ישבנו המון. משהו בתרגול קסם לי, היה לי לא טריוויאלי, ומאותו רגע החלטתי שאני מתחילה לתרגל יוגה. הכוונה הראשונית שלי היתה בכלל להיות עורכת דין. אף פעם לא תיכננתי להיות מורה ליוגה. זה משהו שפשוט קרה. מה שנקרא – השגחה .

כדי להיכנס לשגרת תרגול כשחזרתי לארץ קניתי ספר יוגה ובמשך שלושה שבועות תירגלתי כל בוקר בעזרת הספר. היום זה נראה לי קצת מצחיק להתחיל ככה לתרגל ללא הדרכה של מורה. אבל כנראה שהעיקר הוא שהמשכתי

עשיתי קורס מורים ליוגה אצל שמעון בן אבי ב 2003 ואח״כ למדתי יוגה תרפיה אצל תמר מרנין ויוגה שיקומית עם אלפונס. בין לבין המון סדנאות והשתלמויות מקצועיות.

מכל מורה שפגשתי למדתי המון והרבה מאוד נשאר איתי מהלימוד הנפלא של תמר מרנין ושל אלפונס טרשל. אבל המפנה הכי גדול בתרגול שלי ומה ששינה אותי כתלמידה וכמורה היה המפגש עם צ׳אק מילר. הגעתי לסדנת אינטנסיב של צ׳אק בפארוס, התכוננתי לאשטנגה כהלכתה והוא העמיד אותנו 3 שעות בסמהסטיטי. למדתי איתו עומקים של חיבור לגוף שפתחו לי חלון של סקרנות ותשוקה לעוד ומאז גם התרגול שלי וגם אני השתניתי.

כנראה שהמורה הראשון שלי עשה עבודה טובה כשלימד אותנו שלא לפתח העדפה.. אין לי כזו. אבל בהחלט יש לי משיכה עמוקה בשנים האחרונות לפראנאימה ומדיטציה.

אני אוהבת את הגיוון, מלמדת כיום יוגה בבתי ספר ומעבירה קורס מורי יוגה לילדים. מלמדת קבוצות במושב שבו אני גרה, גם שיעורי תרפיה אחד על אחד, ובנוסף מטפלת בתאי יוגה.

אני חברת ארגון משנת 2004 ותמיד ידעתי והרגשתי שזה חשוב, אבל רק אחרי שהתחלתי לעבוד בארגון בחצי משרה הבנתי עד כמה. מזה 6 שנים אני המנהלת האדמיניסטרטיבית של הארגון ורואה איך הוא מתפתח יותר ויותר ואת כל העשייה עבור מורי היוגה והחדרת היוגה ככלי חשוב למוסדות בריאות וחינוך.

הארגון הוא הגוף שאליו פונים מוסדות בכל מה שקשור באישורים, בהכרה, בשאלות אתיות- ולדעתי זה בעל חשיבות עליונה שיש מי שיכול להיות הקשר בין מורים ליוגה לבין מוסדות שונים בארץ (גם משרד הקליטה וגם משרד הבריאות מבקשים אישורים מהארגון על מורים שהם עובדים איתם) בעיני יש לזה חשיבות רבה עבור הקהילה שלנו.