בלוג ארגון מורי היוגה

היסטוריה מודרנית של היוגה מקרישנמצ'ריה לפטאבי ג'ויס, ויני יוגה ואיינגאר

מאמר זה תורגם מהיוגה ז’ורנל בחסות המרכז ליוגה הוליסטית-פסי פייג. נכתב במקור על ידי פרננדו פגאס רואיז

ייתכן ומעולם לא שמעתם עליו אך טירומלאי קרישנמצ’ריה השפיע ואולי אפילו המציא את היוגה שלכם. באם אתם מתרגלים סדרות דינאמיות של פטאבי ג’ויס או את הטכניקה המדויקת והמעודנת של ב.ק.ס. איינגאר, התנוחות הקלאסיות של אינדרה דבי, או ויניאסה של ויניוגה המותאמות באופן אישי, תרגולכם נובע ממקור אחד- קרישנמ’צריה הברהמין שנולד לפני יותר ממאה שנה בכפר בדרום הודו. הוא מעולם לא חצה את האוקיינוס אך היוגה שלו התפשטה בכל אירופה, אסיה ואמריקה. היום קשה למצוא מסורת של תנוחות יוגה שלא הייתה לו השפעה עליה. הוא אחראי על הדגשים המודרניים שבעמידת ראש,  שירשאסנה -עמידת ראש וסרונגאסנה -עמידת כתפיים, הוא החלוץ בחידוש התנוחות, עריכתם ברצף בצורה אופטימאלית וייחוס תראפויטי לתנוחות. יתכן כי שום יוגי לפניו לא פיתח תרגול פיזי באופן מכוון. הוא הפך את היוגה, שהיה לה דימוי מעורפל ומנותק, לזרם מרכזי. תחייתה של היוגה בהודו החלה במהלך שנות השלושים של המאה שעברה עם הרצאותיו והדגמותיו ברחבי הודו וארבעת תלמידיו המפורסמים : ג’ויס, איינגאר, אינדרה דבי ובנו דסיקאצ’ר. להם תפקיד חשוב בפרסום והפצת היוגה במערב.

שורשי היוגה

קרישנמצ’ריה נשאר בגדר מסתורין גם למשפחתו. הוא מעולם לא כתב יומן או רשם את החידושים שלו. חייו הם מיתוס. הוא החל את קריירת ההוראה שלו על ידי שיפור הנוסח של ההאתא יוגה. הוא נהיה המתקן הגדול של היוגה בכל הזמנים. חלק מתלמידיו זוכרים אותו כמורה קפדן והפכפך. אחרים זוכרים מורה רוחני עדין אשר טיפח את הייחודיות שבכל אחד מהם. היו צדדים שונים באישיותו וזה בא לידי ביטוי במסורות עליהן השפיע, חלקן קפדניות, חלקן עדינות, כל אחת מקרינה חלק אחר מאישיותו ומובילה לעומק ולרב גוניות ולהתפתחות של ההאתא יוגה.

עולם היוגה שקרישנמצ’ריה ירש בלידתו בשנת 1888 נראה שונה מזה של היום. תחת לחץ השלטון הבריטי היוגה הוסטה הצידה. רק מעגל קטן של מתרגלים הודים נשאר. אך באמצע שנות התשעים ובתחילת המאה העשרים, החלה תחייתה של תנועת הינדים שהביאה חיים חדשים למסורת ההודית. כאדם צעיר, קרישנמצ’ריה השקיע עצמו בעיסוק, למד הרבה מדיסציפלינות שונות, כולל סנסקריט, לוגיקה, משפטים ויסודות רפואה הודית. עם הזמן הוא מתעל את דרכו וידיעותיו אל תוך היוגה, שם הוא מחבר את החוכמה של מסורות אלו.

על פי הביוגרפיה שכתב קרישנמצ’ריה לקראת סוף חייו, אביו ייעד אותו ליוגה כבר מגיל חמש. בגיל זה החל ללמד אותו את הסוטרות של פטנג’לי וסיפר לו שמשפחתו ירשה את נפלאות היוגה לפני תשע מאות שנה. אבי המשפחה היוגי הראשון היה נטאמוני. למרות שאביו של קרישנמצ’ריה מת לפני הגיעו לבגרות, הספיק להעביר לבנו את סודות היוגה. בגיל צעיר מאד כתב קרישנמצ’ריה כתב יד שנקרא “בזמן שאתה עדיין זאטוט”.” (while still an urchin)

בגיל שש עשרה עלה לרגל למקדשו של נטאמוני ושם פקד אותו חזיון. בחזיון אותו סיפר, מצא איש למרגלות שערי המקדש אשר כיוונו לחורשת מנגו קרובה שם התמוטט תשוש ונרדם. כאשר התעורר הבחין בשלושה יוגים אשר התאספו. נטאמוני ישב במרכז. קרישנמצ’ריה הציג את עצמו ושאל להוראות. במשך שעות שר נטאמוני שירים מתוך ה יוגהרהסיה, (מהות היוגה). טקסט זה אבד כאלף שנה לפני האירוע. קרישנמצ’ריה חידש מזיכרונו וכתב שאלמנטים שונים המופיעים בתרגיליו בשיטת הלימוד שלו, נמצאים בטקסט זה.  

מנקודת הראות של הקורא עלול הסיפור להישמע דמיוני אך יש לזכור שקרישנמצ’ריה מעולם לא הכריז על היותו מקורי או ראשון. לדעתו היוגה שייכת לאל בלבד וכל רעיונותיו, מקוריים או לא, שייכים לאבות אבותיו. קרישנמצ’ריה המשיך בחקר תורות הודיות עתיקות והרחיב את ידיעותיו בבלשנות, לוגיקה מדע הדתות ומוסיקה. הוא לימד יוגה על פי הדגשים שלמד מהטקסטים בהם חזה, אך המשיך ולמד יוגה בצורה עמוקה יותר כפי שהמליץ לו אביו. מורה באוניברסיטה ראה אותו מתאמן והמליץ לו ללמוד אצל הגורו Sri Armamohan Bramachari, את אחד המורים המעטים להאתא יוגה בתקופתו.

יודעים מעט מאד על שרי רמהמוהאן ברהמהצ’ארי, למעט העובדה שחי במערה עם שלושת ילדיו וחסידיו. קרישנמצ’ריה חי שש שנים במערה במחיצת מורה זה. בזמן זה שינן את היוגה סוטרות של פטנג’לי, תרגל אסנות ופראנאימות ולמד את הצדדים הטיפוליים , רפואיים של היוגה. לאחר תקופה זו שלט בשלושת אלפים אסאנות ופיתח יכולות יוצאות מגדר הרגיל, כמו עצירת פעימות לבו. בתמורה לשכר הלימוד ביקש ממנו מורו לחזור לביתו, להקים משפחה ולעסוק בהוראת יוגה. קרישנמצ’ריה חזר לביתו במייסור.

בשנת 1920 הוראת יוגה ולימודה לא היו מוכרים. הוא נאלץ לעבוד כמלצר וכשוער כדי להתפרנס. ביום החופש השבועי שלו נסע לערים שונות והעביר שיעורי יוגה והדגמות כוחות יוגיים (sidhis), קרישנמצ’ריה חשב כי ע”י הצגת היכולות המדהימות של היוגה כמו עצירת פעימות הלב, עצירת מכונית בידיים חשופות, ביצוע אסאנות קשות במיוחד והרמת חפצים כבדים באמצעות שיניו, יגרום לאנשים להתחיל להתעניין ביוגה. קרישנמצ’ריה נישא בזמן זה נישואי שידוך. הזוג חי בעוני נורא. כל אשר לבש קרישנמצ’ריה בתקופה זו הייתה פיסת אריג קרועה מהסארי של אשתו. מאוחר יותר אמר שתקופה זו הייתה הקשה בחייו, אך תקופה זו שכנעה אותו יותר בצדקת דרכו ללמד יוגה.

אשטנגה ויניאסה

 מצבו הכלכלי של קרישנמצ’ריה השתפר בשנת 1931 כאשר קיבל הזמנה ללמד בסנסקריט קולג’ במייסור. במקום זה קיבל משכורת טובה ואת האפשרות להקדיש את עצמו ללימוד היוגה במשרה מלאה. המשפחה המלכותית של מייזור היו פטרונים של האתא יוגה במשך יותר ממאה שנה. בספרית ביתם נמצא אחד העותקים הנדירים והעתקים ביותר בשם sritattvanhdhi ,( תורגם לאנגלית ע”י Norman Esjoman in the yoga tradition of the Mysore Palace, Adhiav הוצאה לאור ניו דלהי 1999.)

במשך עשרים השנים הבאות המשיך המהרג’ה של מיזור לעזור לקרישנמצ’ריה לקדם את היוגה בהודו ע”י תמיכה כספית ופרסום. המהרג’ה הדגיש את הפוטנציאל לריפוי הקיים ביוגה. קרישנמצ’ריה פיתח בתקופה זו יכולות רפואיות . משרתו של קרישנמצ’ריה נסתיימה בסנסקריט קולג’ אחרי זמן קצר כיון שהתלמידים התלוננו על דרישותיו המוגזמות והתנהגותו הקשוחה. המהרג’ה אשר לא רצה לוותר על חברותו של קרישנמצ’ריה, הציע לו את המשך התמיכה הכספית ואת חדר האורחים הראשי בארמון על מנת שיהפכו לבי”ס ליוגה. בשלב זה החלה אחת התקופות הפוריות בחייו של קרישנמצ’ריה. הוא החל לפתח את שיטת היוגה הידועה כאשטנגה ויניאסה. תלמידיו היו ילדים מלאי אנרגיה והוא לימד שיטות רבות כגון אגרוף הודי ויוגה ע”מ ליצור שילוב ברצף של תנוחות ונשימות (וריאציות של ברכות לשמש). התלמידים התאספו ע”מ לחוות את החוויה כאשר הם משננים כל רצף לפני הביצוע.

למרות שקרישנמצ’ריה פיתח שיטה זו בשנת 1930, שיטה זו הגיעה למערב ארבעים שנה מאוחר יותר. שיטה זו הפכה להיות פופולארית ביותר הודות לתלמידו המסור של קרישנמצ’ריה, פטאבי ג’ויס. פטבי ג’ויס היה פרחח צעיר כאשר פגש את קרישנמצ’ריה לראשונה. בגיל 12 ראה את אחת מהדגמותיו יוצאות הדופן של קרישנמצ’ריה בתקופת הדלות והעוני. הוא החל בלימודי יוגה מידי יום שעה לפני צלצול הבוקר בבית הספר. כך המשיך במהלך שלוש השנים הבאות.

בגיל 15 עזב ג’ויס את ביתו לסנסקריט קולג’ ולמזלו שנתיים לאחר תחילת לימודיו זכה קרישנמצ’ריה במשרתו כמורה היוגה בקולג’. ג’ויס המשיך בשיעורי היוגה. הוא רכש רבות ממורו במהלך לימודיו. במשך עשור שיפר את עבודתו. בתקופה זו שופרו התנוחות והרצף לבלי הכר. ג’ויס אמר תמיד כי ויניאסה הגיעה מטכסט קדום הנקרא yoga kurunta . לרוע המזל טקסט זה נעלם ואין איש בין החיים אשר קרא אותו. קיימות גירסאות שונות אשר לגביהם עולים ספקות רבים בקשר לאותנטיות של טכסט זה.

כאשר שאלתי את ג’ויס האם קרא פעם את הטכסט, ענה לי “לא, רק קרישנמצ’ריה עשה זאת”. ג’ויס הפנה אותי לטכסטים חשובים אחרים אשר הומלצו ע”י קרישנמצ’ריה ביניהם Hatha yoga pradipika, Yoga sutras, Bhagavad Gita . היום האשטנגה ויניאסה היא אחת מהשיטות המשפיעות ביותר בעולם. שיטה זו תוכננה בתחילה לצעירים. השיטה מספקת המון אנרגיה ונותנת פתח לעולם רוחני יותר. עד היום ממשיכים תלמידי יוגה רבים לפקוד את מייסור שם ממשיך ג’ויס ללמד.

הפצת המסורת

 גם כאשר קרישנמצ’ריה לימד את הצעירים והילדים בארמון במייסור, התצוגות אותן ערך בפני קהל מגוון יותר משכו תשומת לב. הוא נהנה מהצגת היוגה בפני אנשים מרקע שונה. במסעותיו הרבים הציג את היוגה בפני חיילים בריטים, מהרג’ות מוסלמים והודים מכל הכתות והמינים. הוא הציג את גישתו בכך שיש לכבד את גורלו ורצונו של כל תלמיד. אך בזמן שהיה כה נאור בתחומים כה רבים, יחסו לנשים היה שוביניסטי. הגורל חשב אחרת… התלמיד הראשון שהעביר את היוגה של קרישנמצ’ריה לעולם המערבי לבשה סארי…והיתה מערבית מכף רגל ועד ראש.

אישה זו אשר נודעה בכינוי אינדרה דבי (נולדה בלטביה תחת השם ז’ניה לובסקיה) היתה חברה של משפחת המלוכה במייסור. אחרי שראתה את אחת מהדגמותיו של קרישנמצ’ריה ביקשה לתרגל עמו יוגה. קרישנמצ’ריה אמר לה כי בית ספרו אינו מקבל זרים ונשים. הוא סירב לקבלה לשיעורים. דבי התעקשה והמהרג’ה הכריח אותו ללמדה. קרישנמצ’ריה ערך לה שיעורים קשים במיוחד ולוחות זמנים יוצאים מגדר הרגיל מתוך מטרה לשבור אותה. היא עמדה בכל אתגר שהעמיד בפניה והפכה לידידה טובה שלו.

אחרי שנים רבות של המתנה הוא הנחה אותה להיות מורה ליוגה. הוא הורה לה להביא מחברת ובילה מספר ימים בהכתבת הוראות יוגה לתזונה נכונה, פראנאיאמות ועוד. מלימודים אלה כתבה אינדרה דבי את רב המכר הראשון על האתא יוגה (forever young, forever healthy – prentice hall,inc. 1953) .

במהלך השנים לאחר לימודיה היא ייסדה את בית הספר הראשון ליוגה בשנחאי שבסין. גם בברית המועצות היא שכנעה את השלטונות הסוביטיים שיוגה אינה דת ופתחה שם את הדלתות ליוגה שעד אז היתה לא חוקית. בשנת 1947 עברה לארה”ב. דבי חיה בהוליווד שם התפרסמה כגב’ הראשונה של היוגה ובים תלמידיה המפורסמים נמנו מרילין מונרו, אליזבט ארדן, גרטה גרבו וגלוריה סוונסון.

תודות לאינדרה דבי היוגה של קרישנמצ’ריה עשתה את הצעד הבינלאומי שלה. למרות שלמדה אצלו בתקופה שלימד במיזור היוגה שלה אינה דומה ליוגה של האשטנגה של ג’ויס. בהתאם להתפתחות האינדיבידואלית של היוגה אשר פיתח קרישנמצ’ריה בשנותיו המאוחרות. הוא לימד את דבי בצורה מעודנת יותר אך עדיין מאתגרת ומשפרת את היכולות הגופניות.

דבי שמרה תמיד על טונים עדינים בהוראתה. סגנונה כולל עקרונות של רצפים הלקוחים מתורתו של קרישנמצ’ריה. כיתתה חווה מסע שחרור המתחיל בתנוחות עמידה, עובר לאסנה מרכזית ומשם לתנוחה משלימה ואז הרפיה. כמו עם ג’ויס, קרישנמצ’ריה לימד את דבי לשלב פראנאיאמות ואסנות. תלמידים בשיטתה עדיין מבצעים כל תנוחה בהתמקדות רבה בטכניקת נשימה. דבי קראה לעבודתה sai yoga . כל תרגול כולל הרפיה המשלבת מדיטציה. למרות שפיתחה קונספט זה בעצמה, יתתכן שהיה קיים בצורה קדומה יותר והתקבל על ידה מקרישנמצ’ריה בחייו המאוחרים.

קרישנמצ’ריה המליץ לשלב שירה ומזמורים בזמן תרגול האסנות. בגיל 103 אינדרה דבי עדיין קיבלה תלמידים לשיחה כל ערב באחד מששת בתי הספר ליוגה שהקימה בבואנוס איירס, ארגנטינה.עד גיל 100 לימדה אסנות . גם בשנות התשעים לחייה המשיכה לטייל בעולם, ולהביא את תורתו והשפעתו של קרישנמצ’ריה לחלקים נרחבים בצפון ודרום אמריקה.השפעתה בארה”ב דעכה כאשר עברה לארגנטינה בשנת 1985, אך השפעתה ודמותה באמריקה הלטינית מוכרת בקהילה גדולה ונרחבת מעבר לקהילת היוגה. היא נגעה בכל השכבות של החברה הלטינית וכולם הכירו אותה. נהג המונית אשר לקח אותי לביתה לראיון תיאר אותה כ”אישה מאד חכמה”. למחרת היום נשיא ארגנטינה דאז, מנם, בא לקבל את ברכתה ועצתה. ששת בתי הספר של דבי מעבירים חמש עשרה שיעורי יוגה מידי יום. מורים המוכשרים בבית ספר להכשרת מורים של דבי מקבלים הכרה בינלאומית.

איינגאר

בתקופה בה לימד קרישנמצ’ריה את דבי וג’ויס, הוא גם לימד ילד צעיר בשם ב.ק.ס. איינגאר. ילד זה יגדל להיות אחד השולטים היוצאים מגדר הרגיל בהאתא יוגה ובהפצתה למערב. קשה לראות כיצד היוגה היתה נראית ללא היסודות שהניח איינגאר, במיוחד התמקדותו בפרטים מדויקים בכל אסנה. שיטתו המדויקת ייצרה מורים מצוינים ומשפיעים. קשה לדעת כמה השפיעו אימוניו של קרישנמצ’ריה על התפתחותו המאוחרת של איינגאר. יתכן וקרישנמצ’ריה תכנן ונטע את הזרעים אשר יותר מאוחר גרמו לאיינגאר להתפתח ליוגה המאוחרת שלו ( במיוחד שיטות הריפוי של היוגה אשר בהם שלט גם איינגאר ואותם פיתח קרישנמצ’ריה בעבודתו המאוחרת ). איינגאר תמיד אמר ” אני רק מדגים קטן ביוגה, הגורו שלי היה אדם גדול “.

ייעודו של איינגאר לא בלט בתחילת דרכו. כאשר קרישנמצ’ריה הזמין את איינגאר לתרגוליו, אשתו של קרישנמצ’ריה היתה אחותו הגדולה של איינגאר. איינגאר היה ילד חולני אשר לא נשקפה לו כל הצלחה ביוגה. למען האמת סיפורו של איינגר עם קרישנמצ’ריה נשמע כמו רומן מאת דיקנס. קרישנמצ’ריה יכול היה להיות מורה קפדן בצורה קיצונית. הוא בקושי טרח ללמד את איינגאר. איינגאר העביר את זמנו בהשקיית הגינה ווביצוע מטלות נוספות.

חברו היחיד של הנער איינגאר היה שותפו לחדר, ילד בשם קשבמורטי, אשר היה במקרה גם תלמידו המועדף של קרישנמצ’ריה. באופן מוזר נעלם קשבמורטי יום אחד ולא חזר יותר. קרישנמצ’ריה היה לפני תצוגה חשובה ומחוסר ברירה החל ללמד את איינגאר במהירות סדרת תנוחות קשות. איינגאר למד בהתלהבות ובזמן ההדגמה הפתיע את קרישנמצ’ריה כאשר ביצע את התנוחות בצורה יוצאת דופן. לאחר מכן התחיל קרישנמצ’ריה ללמד את איינגאר. איינגאר התקדם במהירות ווהחל להצטרף לקרישנמצ’ריה למסעות ההדגמה של היוגה.

יום אחד ביקש ממנו קרישנמצ’ריה לבצע הנומנאסנה (פיצול מלא). איינגאר התלונן שהוא מעולם לא למד את התנוחה. “עשה זאת” פקד קרישנמצ’ריה. איינגאר ביצע תנוחה זו תוך שהוא מותח יתר על המידה את שרירי הירך האחוריים. לאחר ביצוע ההדגמה פנו מספר אנשים לקרישנמצ’ריה וביקשו ממנו להנחותם לשיעורי יוגה. קרישנמצ’ריה בחר באיינגאר, התלמיד הצעיר ביותר שהיה עמו ופקד עליו להנחותם.

גברים ונשים לא תרגלו יחד באותם שנים. הנחיותיו של איינגר הרשימו מאד את הנשים והן ביקשו מקרישנמצ’ריה להשאירו בכפר כדי שילמדם יוגה. קרישנמצ’ריה הסכים. הוראה סימלה קידום עבור איינגאר, אך לא היה בכך לשיפור מצבו הכלכלי. יוגה היתה עדיין לא יותר מעיסוק צדדי. איינגאר באותה תקופה אכל צלחת אורז פעם בשלושה ימים. הוא קיים עצמו בעיקר על מים. איינגאר סיפר כי כמה משכניו ובני משפחתו חשבו אותו למטורף. הוא תרגל במשך שעות, תוך שהוא משתמש במשקלות כבדות על מנת לשפר את הישגיו ולבצע בדההקונהאסנה (תנוחת הפרפר), תוך כפיפה לאחור על צינור חנייה ברחוב על מנת לבצע את תנוחת הגלגל urdhva dhanurasana.

אחיו של איינגאר שידך לו נערה בת שש עשרה ששמה רמאמני. למזלו של איינגאר כיבדה רמאמני את עיסוקו והפכה לשותפה פעילה במחקרו על האסנות. בעזרתה הצליח איינגאר לשכלל את התנוחות שלמד מקרישנמצ’ריה. כאשר איינגאר צבר תלמידים, כמו קרישנמצ’ריה, הוא שינה והתאים את התנוחות לצרכיו של כל תלמיד. הוא לא היסס לשנות תנוחה על מנת להתאימה למתרגל. הוא חקר כל תנוחה על מנת להבין את השפעתה על גוף המתרגל. בתרגוליו שאף לשפר את יכולות התלמיד על מנת לטפל במחלות ובעיות מהם סבלו.על מנת לפתח תנוחות כשיטת ריפוי יצר איינגאר תכנית תראפיה מסוימת.

איינגאר רואה את הגוף כמקדש ואת האסאנות כתפילה. התמקדות איינגאר על תנוחות לא תמיד השביעה את רצונו של קרישנמצ’ריה. למרות שהוא שיבח את יכולותיו של איינגאר ביום הולדתו הששים של איינגאר, הוא הציע לאיינגאר שהגיע הזמן להפחית את העיסוק באסאנות ולהתרכז במדיטציה. בין השנים 1930-1950 איינגאר התפרסם כמורה ומרפא. הוא לימד תלמידים ידועים כמו הפילוסוף ג’ידו קרישנמורטי ויהודי מנוחין, אשר עזר לקדם את מורו במערב. בשנת 1960, כאשר היוגה הפכה להיות מוכרת בכל העולם, איינגאר הפך לאחד משגריריה המוכרים במערב. 

למרות שתלמידיו שגשגו והפיצו את היוגה ברחבי העולם, קרישנמצ’ריה מצא את עצמו בזמנים קשים. בשנת 1947 למדו אצלו שלושה תלמידים בלבד. המשפחה המלכותית של מייסור כבר לא גילתה ענין ביוגה והממשלה לא הסכימה לסבסד את בתי הספר. קרישנמצ’ריה נאבק על מנת להחזיק את בית הספר פתוח אך ב 1950 נאלץ לסגרו.

קרישנמצ’ריה מצא עצמו בגיל ששים מורה ליוגה מובטל, אשר צריך להתחיל הכל מחדש. קרישנמצ’ריה לא נהנה מעלייה בפופולריות כמו תלמידיו. הוא המשיך ללמד מספר תלמידים מתחלפים ובשלב זה נאלץ להתאים את עצמו יותר לצורכי התלמידים על מנת לגייס תלמידים אשר אשר ירצו להמשיך וללמוד אצלו. בסופו של דבר עזב את מייסור ועבר לויוקננדה קולג’. תלמידים חדשים החלו אט אט להגיע ביניהם אנשים עם מוגבלויות וחתך בריאות של כל שכבות האוכלוסיה. קרישנמצ’ריה מצא שיטות חדשות ללמדם. כאשר תלמיד ברמה נמוכה הגיע, קרישנמצ’ריה התרכז בתנוחות משקמות על מנת לחזק את התלמיד ספציפית. לדוגמא, הוא ינחה תלמיד אחד לבצע כפיפה לפנים (paschimottanasana) בברכיים ישרות בזמן שאחר יבצע את התנוחה בברכיים כפופות. בצורה זו התאים גם את הנשימות ועוצמתן לכל תלמיד. קרישנמצ’ריה ניסה לעזור לכל תלמיד לבצע את התנוחות בצורה המתאימה במיוחד לו וגרם לתלמידיו לעבור מביצוע יוגה משקמת ליוגה המחזקת את היכולות.

גישה זו מוכרת לנו היום כויניוגה. קרישנמצ’ריה ראה בשיטת לימוד זו אתגר ונהנה מכך.פעם ביקש אותו רופא לעזור בטיפול בנפגע שבץ מוחי. קרישנמצ’ריה העמיד את החולה בתנוחות יוגה מסוימות ובריאות החולה השתפרה וכך גם השתפר המוניטין של קרישנמצ’ריה כמרפא. הוא החל להתפרסם כמרפא. המדהים הוא שדוקא בנו של קרישנמצ’ריה התפרסם בכל העולם בשיטות ריפוי וטיפול אלו שפיתח קרישנמצ’ריה בעשורים האחרונים של חייו.

העברת הגחלת לדור הבא

למרות שנולד למשפחה של יוגים, דסיקשר לא חש כל ענין ביוגה. כילד ברח בכל פעם שאביו בקש ממנו לבצע תנוחה. קרישנמצ’ריה תפס את בנו יום אחד וקשר אותו בתנוחת הלוטוס. הוא השאירו כך למשך חצי שעה. פדגוגיה ממין זה לא שיפרה את רצונו של דסיקשר ללמוד יוגה. בסופו של דבר הרצון הגיע בשלב אחר מכיוון שונה. לאחר שהוסמך כמהנדס בקולג’, חזר דסיקשר למשפחתו לביקור קצר. הוא היה אמור להתחיל במשרה טובה בדלהי בחברה אירופאית.

בוקר אחד ישב דסיקשר במדרגות הקדמיות בבית משפחתו וקרא עיתון. מכונית עצרה ליד הבית ואישה אירופאית בגיל העמידה יצאה מהמושב האחורי תוך שהיא קוראת “פרופסור, פרופסור”, קרישנמצ’ריה יצא מהבית והיא חיבקה אותו. הדם אזל מפניו של דסיקשר כאשר אביו חיבק את האישה חיבוק חם חזרה. באותם ימים הודים ומערביים לא התחבקו, במיוחד לא ברחוב. לאחר שהאישה עזבה שאל דסיקשר “למה”?! קרישנמצ’ריה הסביר שהאישה למדה יוגה אצלו. הודות לעזרתו היא הצליחה להירדם בערב הקודם, לראשונה מזה 20 שנה ללא שימוש בתרופות. אירוע זה שינה את חייו של דסיקשר. הוא החליט לעזוב את הקריירה בהנדסה ולעסוק בלימוד יוגה בלבד, תוך רכישת הידע העצום של אביו.

קרישנמצ’ריה לא קידם את הרעיון בברכה ואמר לדסיקשר לעזוב את היוגה במנוחה. דסיקשר דחה את הצעת העבודה בדלהי והמשיך ללחוץ על אביו. לבסוף הסכים קרישנמצ’ריה להעביר שיעורי יוגה לבנו בתנאי אחד, השיעורים נערכו בשעה שלוש ושלושים בבוקר. דסיקשר הסכים לדרישת אביו, אך דרש תנאי משלו, אלוהים לא יהיה מעורב בתרגולים. קרישנמצ’ריה הסכים לכבד את רצונו. דסיקשר חשב שאינו זקוק לשום דת.

הם החלו את שיעוריהם בתרגול תנוחות ובשירת פסוקי פטנג’לי. היות והם חיו בדירת חדר הם העירו את כל המשפחה וזו הוכרחה להצטרף אליהם לתרגולי בוקר בשעה שלוש ושלושים. תרגולים אלו נמשכו במשך עשרים ושמונה שנים, למרות שלעתים נערכו בשעות מאוחרות יותר. במהלך השנים של לימוד בנו, קרישנמצ’ריה המשיך לפתח את שיטת הויניוגה תוך שהוא מתאים אותה לחולים, לנשים בהריון, לילדים צעירים ולאלה המחפשים את האלמנטים הרוחניים.

קרישנמצ’ריה חילק את תרגול היוגה לשלוש רמות המייצגות את הצעירים, גיל הביניים ואת הגיל המבוגר. בתחילה יש לפתח את כוח השרירים והגמישות, לאחר מכן יש לשמר את הבריאות בשנות העבודה וגידול המשפחה ולבסוף יש לעבור מהתרגול הפיזי להתמקדות באל. ככל שדסיקשר התקדם בלימוד התנוחות הוא נחשף יותר ויותר לצד הרוחני של היוגה. כל תנוחה מובילה להירגעות פנימית וכלכל נשימה יש השלכות רוחניות לצד התועלת הפיזיולוגית. דסיקשר טען שמחזור הנשימה העוטף אותך מראה את גישת האל אליך. החזק את נשימתך והכל את האלוהים בתוכך.

במהלך שנות חייו האחרונות של קרישנמצ’ריה הוא החל להציג שירה ודית בתרגולי היוגה, תוך שהוא מתאים את מספר הפסוקים למספר התנוחות ולזמן השהייה בכל תנוחה. דרך ייחודית זו עוזרת לתלמיד להישאר ממוקד. התלמיד מתקדם בלימוד המדיטציה ובמעבר לצד הרוחני של היוגה. קרישנמצ’ריה כיבד את תרבותו של כל תלמיד.

אחת מתלמידותיו הותיקות, פטרישיה מילר, המלמדת בוושינגטון סיפרה על שיטותיו הייחודיות למדיטציה: “הוא הנחה את התלמידים לסגור את עיניהם ולצפות במרווח שבין הגבות ואז אמר “חישבו על האל, אם לא האל, השמש, אם לא השמש, הוריכם”. קרישנמצ’ריה הציב רק תנאי אחד, הסבירה מילר: “אנו מכילים כוח גדול הרבה יותר מעצמנו”.

שימור המורשת

היום דסיקשר מפיץ את המורשת של אביו על ידי הפעלת המרכז של קרישנמצ’ריה ליוגה מנדירם בצ’נהאי שבהודו. במרכז מלמדים את כל השיטות אותם לימד קרישנמצ’ריה ותרגמים ומדפיסים את כל כתביו. דסיקשר למד את כל תורת אביו, כולל הבנתו את האל. אך דסיקשר מפריד לימודים אלו מהלימודים במרכז על מנת להתאים את הלימודים לכל אדם.

העיסוק העיקרי של דסיקשר ובנו קאושטוב הוא לחלוק את החוכמה היוגית הקדומה עם הדורות הבאים. “אנחנו חייבים לילדינו עתיד טוב יותר” אומר דסיקשר. הארגון אותו הקים מספק שיעורי יוגה לילדים, גם לילדים הסובלים ממוגבלויות.על מנת להעביר יוגה לכל העולם פיתח קאושטוב שיטה בסרטי וידאו שבה מדגימים את הטכניקות ללימוד יוגה לצעירים תוך שימש בטכניקות שהמציא סבו במייסור.

למרות שדסיקשר למד אצל קרישנמצ’ריה במשך 30 שנה, הוא מצהיר על עצמו כי למד את עיקרי תורתו של קרישנמצ’ריה ויודע רק חלקים קטנים ממה שידע אביו. (דסיקשר ביקר בישראל בשנת 1995 והרצה בכנס יוגה לשלום בקרית ענבים. פ.פ.) קרישנמצ’ריה רכש ידע בפסיכולוגיה, אסטרונומיה ומוסיקה. הוא הכין תרופות מעשבים ונודע כמרפא ובשלן ידוע.

קרישנמצ’ריה היה ידוע יותר כמרפא מאשר כיוגי. גדולתו הייתה שהבין שיש לפתוח את תורתו לכל התלמידים מכל שכבות האוכלוסייה ולחלק להם את אוצר הידע ללא מפריע, כל עוד יש רצון בריא ומשמעת. הוא חש שעל היוגה לאמץ את העולם המודרני או להיעלם. למרות שהיה לקרישנמצ’ריה כבוד לעבר הוא לא היסס לנסות לפתח שיטות חדשות. הוא הפך את היוגה להיות נגישה למיליונים.

לסיכום, מאמר זה על אגדה מדהימה זו אגדה על מורה שהבין כי היוגה אינה מסורת סטטית אלא אומנות חיה ונושמת הגדלה ומתפתחת באופן בלתי פוסק. קרישנמצ’ריה הינו משה רבנו של היוגה המודרנית. כמשה באו אליו בחזיון אבות אבותיו והנחו אותו בעיקרי התורה הנעלמת. כמשה, הנחה תלמידים אשר הפיצו את היוגה ברחבי העולם והתאימו אותה לצורכי האנשים. לדעתי גם אם סיפורי החיזיון ואחרים אינם אמיתיים, מדובר באדם יוצא דופן אשר ראה בהוראת היוגה ובקיומה בעולם ערכים עליונים ואכן זכה לעשות זאת. על כל מורה מוטלת החובה לחקור ולבדוק ולהתפתח, על מנת שיוכל להתאים את היוגה לכל תלמיד בכל רמה

הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן