“”אהבה בכל מקרה” תגבר על כל הפרעה בהכרה”, תובנה על סוטרה 1.36
“או, ניתן להיות קשובים בלהיטות לדמות או תופעה פנימית (אור נפשי פנימי אשר מעניק אושר או חיצוניות משוללת עצב ומלאת זוהר, ועל ידי כך להתגבר על הפרעות בחומר – ההכרה”. (סוטרה 1.36 עמ’ 95 ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן).
“”אהבה בכל מקרה” תגבר על כל הפרעה בהכרה”
אהבה ממקור פנימי, ללא תלות לנעשה בעולם החיצוני, תעניק אושר גדול וחיצוניות משוללת עצב ומלאת זוהר, שקט ושלווה פנימית.
אהבה בכל מקרה! ללא המחשבה מה אקבל ממנה?
אהבה בכל מקרה לרגע הזה. לכל רגע שאחווה, גם לרגע מאתגר, לחוץ, כואב, לא נעים, עצוב, כבד ומכביד.
אהבה לעצמי, בכל מקרה, בכל מצב רוח, בכל סיטואציה, גם כשאני טועה, מתנהגת באימפולסיביות או בוחרת בבחירה השגויה. אהבה לעצמי בכל מקרה. אהבה שאין כל ביקורת עצמית או אשמה בצידה.
אהבה בכל מקרה גם לאחרים, אפילו אם הם לא אוהבים…
אהבה בכל מקרה, לכל מציאות, לכל חוויה, לכל סיטואציה שתגיע, לכל אדם, גם אם אחליט להתקרב או להתרחק, להימנע או להשתתף.
החלטה של “אהבה בכל מקרה”, היא ביני לביני, ביני ליקום, ביני לבין האור, ביני לבין אלוהים, כי אין זה נוגע כלל לאחר או לנעשה בעולם החיצוני.
כתבה: רויטל ברילנשטיין