“זו עובדה!!! – האומנם?” תובנה על סוטרה 1.7
“מהן תיאוריות מוכחות? תיאוריות אמורות לשאוב את הוכחתן ממקור זה או אחר:
1.תפיסה ישירה, התנסות חושית או אינטואיציה.
2. מסקנה או הרחבה של תפיסה ישירה וניסיון חושי או אמונות; במקרה של היעדר הוכחה ישירה או ניסיון ישיר , ניתן להסיק הוכחה בלתי ישירה מיישום נכון או מוטעה של עקרונות לוגיים אשר נבחרו על ידי האדם עצמו. יישום כזה מוביל בדרך כלל להכללות או להשערות מעורפלות, המבוססות על ההנחה ש”כיוון שהתיאוריה באה ממקור מהימן בדרך כלל , היא חייבת להיות נכונה”.
3. כתבים או עדות מהימנה או בר – סמכא – שם, שוב, האדם מקבל כהוכחה את הצהרותיהם של אלה שבהם הוא רואה את בני – הסמכא. קבלה כזו היא עיוורת וקנאית. ” (עמ’ 40 ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן ).
“זו עובדה!!! – האומנם?”
“התיאוריה המוכחת” זו הנחזית כ”עובדה”, היא המסוכנת ביותר לתודעה המודעת, לתודעה הבהירה.
התודעה היודעת, תגדיר מהי “עובדה” על בסיס “רסיס” ידיעה – התנסות ישירה, תפיסה על ידי החושים, היקש ועדות מהימנה.
כל “עובדה” מוצקה ככל שתהא, היא עדין רק “רסיס” חוויה. רסיס שאינו משקף את החוויה בכללותה.
האמת מצויה בשלם, באחדות, במציאות, בתוך הרגע הזה, האמת מצויה רק בחוויה השלמה.
אותן אמיתות, הנחזות כ”עובדות” – בסופו של יום גם הן משתנות. המדע, המחקר, הזמן, המרחב, הגוף, הרצונות, הדעות, ההתנסויות, הפרשנויות, האינטואיציות, המחשבות, האנשים, המקומות, האקלים, העונות, עוד ועוד דוגמאות.
“התיאוריה המוכחת”, זו הנחזית כ”עובדה”, ידועה ומוצקה ככל שתהיה, גם היא כל העת משתנה.
מחשבה על קביעות הינה בורות ואשליה.
נפרדות החוויה, גם היא אשליה.
ההשתנות היא חלק בלתי נפרד מהמציאות השלמה.
אם בהתבסס על “עובדה” – סבל נוצר, כעס, ריב, או מלחמה – זו אינה עוד “ידיעה נכונה”.
אם בשל “עובדה” עקרון האחדות הופר, כעס, נפרדות ויריבות נוצרה, יש לחקור את אותה “תיאוריה מוכחת” אולי היפוכה -גם הוא נכון באותה מידה?
בוודאי ישנה פרשנות אחרת שאיתי ועם אחרים מטיבה. “תיאוריה אחרת” אשר חומלת על אנשים וביניהם מאחדת. “עובדה” אחרת, שאוהבת ומקבלת את המציאות ואליה לא מתנגדת.
התנועה יכולה להישאר אותה תנועה, של התרחקות, של התקרבות או עצירה, אך ללא הסיפור בצידה.
האמת –באחדות האחת, במציאות הנגלית, ברגע הזה, ברגש האהבה, שם היא נחשפת במלוא עוצמתה.
התודעה המודעת, התודעה הבהירה מטילה ספק בכל מחשבה, “בכל תיאוריה מוכחת”, בכל “עובדה”.
ותובנה נוספת – בנימה אישית…
אין אמת נכונה כמו הרגע הזה
יש דברים שחייבת אני לשפר,
מקומות שחייבת בהן לבקר,
משימות שטרם ביצעתי,
נושאים שטרם חקרתי,
רעיונות שלפועל טרם הוצאתי,
יעדים שעדין לא השגתי,
תכונות שעדין לא גיבשתי,
חוויות בהן טרם התנסיתי,
שאלות לא פתורות, תלונות, קיתונות של כעסים וביקורות, התנהגויות שעלי לא מקובלות, מילים לא מתאימות, טעויות שנעשו ושלל שגיאות, מעשים שהדעת לא תסבול, כישלונות, טרגדיות ושלל צרות.
וכל זה – שקר וכזב.
עתיד ועבר מדומיינים, סיפורים שממני כה רחוקים. רק בעולם האשליה הם עדיין חיים.
הרגע הזה הוא הכי טוב שאי פעם יהיה, אין מטרות להשיג, אין מקומות אחרים להיות, אין מה לשפר, אין מה למהר.
אשמור באדיקות על הקשר עם המציאות הנגלית מולי, עם עצמי, עם כל מי שכעת לידי.
מושלמת אני כפי שאני, מושלם גם כל מי שכעת לידי, מושלמת המציאות בדיוק כפי שהיא ומושלמת לה כל סביבתי.
כאן ועכשיו הכי טוב שאי פעם יהיה.
אין אמת נכונה – כמו הרגע הזה.
כתבה: רויטל ברילנשטיין