“יוגה? הארה? בהווה! כאשר חלה השתחררות מוחלטת מכבלי המחשבה” תובנה על סוטרה 1.21
לפי הסוטרה : “אולם כדי שדברים לא יובנו שלא כהלכה, כאילו מרמזת התפתחות הדרגתית כזו על מרחק קוסמולוגי או פסיכולוגי שצריך לעוברו , יש להוסיף כי מצב היוגה או האינטליגנציה הלא – מותנית קרוב כטווח כף יד, ללא תלות בגישתם של המחפשים, בתנאי שהם מלאי מסירות, התלהבות, אנרגיה וכנות כבירות, ולפיכך מסוגלים להתגבר במהירות על מכשולים.” ( עמ’ 68 ואילך ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן).
“יוגה? הארה? בהווה! כאשר חלה השתחררות מוחלטת מכבלי המחשבה “
ים סוער? או ים שקט? גלים גבוהים? או גלים נמוכים? למים זה לא אכפת. המים נותרים זהים. תכונתם לא משתנה, שינויי האקלים אותם לא מטרידים.
המים אינם מתנגדים, אינם מבקרים או שופטים. בפני הים הם אינם מתלוננים!
הם חלק מהים, אחד עם כל אשר בו קיים.
כך גם חווית היוגה וההארה, אין בה טוב או רע, רק המודעות נותרה. המודעות שהיא אהבה בלתי תלויה.
הארה הינה השתחררות מהבורות, מהדחיה וההשתוקקות, מהסבל והמידות הרעות. כאשר התודעה בהירה ואינסופית.
הארה מתרחשת כל פעם שהתודעה אינה מאמינה למחשבה “שלילית” או מחשבה מלחיצה שבה עלתה. כל פעם שהתודעה נותרת שקופה, אינה מזדהה, לא לכודה בתוכה.
ניתן לתרגל יוגה מחשבתית והארה בחיי היום יום.
עוגן במודעות הערה (בנשימה), יסייע להטיל ספק בכל מחשבה “שלילית” שעולה. יש לוותר על הזהות האישית הבדויה ועל כל הידע והאמונות שעד עתה צברה. לוותר על כל “הידיעה”.
יש לתרגל בהתלהבות ונחיצות מודעות ערה שלמה. מעקב מתמיד ורצוף אחר כל מחשבה שעולה.
את המחשבה השלילית או המלחיצה, יש “לתפוס” כבר בתחילה. לסרב בתוקף להאמין בה. למצוא אמת אחרת – פרשנות אחרת מטיבה. להפוך את המחשבה ולבדוק האם גם היא יכולה להיות נכונה? לחפש ללא הרף את התשובה, עד אשר פרשנות מטיבה תימצא ותפגוש את הלב בהבנה.
הארה היא פשוטה, הארה קלה וניתנת להשגה! יחד עם זאת, הארה היא מצב רגעי, סכנת הבורות תמיד טמונה. כך שיש הארה ואין הארה, הכל תלוי בטיב המחשבה, העכשווית, בזמן ההווה ובמידת האמונה בה.
סממני הארה: עוגן לנשימה ולא למחשבה, אימוץ מודע ומכוון של חשיבה חיובית בהירה על המציאות, שמחה גדולה, תחושת אחדות עם הכל ואהבה ללא תנאי.
הארה מתרחשת שהמראה נקייה.
הארה מתרחשת שההשתקפות זהה.
התודעה והמציאות, אחת הן.
התודעה משקפת את המציאות, כמראה, כחלק מהטבע, היקום, הבריאה.
נעשים לאחדות, לחוויה, לתנועה הנכונה והמתבקשת, לחלק מהכל. נעשים לחיים המופלאים עצמם.
כתבה: רויטל ברילנשטיין