בלוג ארגון מורי היוגה

יוגה מתרחשת – תובנה על סוטרה 1.2

“היוגה מתרחשת כאשר חלה השקטה (במובן של התבוננות המשכית ועירנית) של תנועת המחשבה – ללא ביטוי או דיכוי – באינטליגנציה השלמה שבה אין כל תנועה . ” (עמ’ 23 ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן )

יוגה מתרחשת

בתודעה חיים שני אהובים, הצופה והנצפה. הם חיים יחדיו שנים, חיים שלמים.

הצופה – מקור הידיעה, מודעות טהורה, התבוננות על הנשימה, משקפת הצופה על המציאות, נטולת דעה ונטולת שיפוטיות. 

הנצפה – כל היתר. יש לו על הכל דעה, יודע היטב הוא מה טוב ומה רע ולעיתים הוא גם זה שמחליט ומבצע את הפעולה. מבקר ומתלונן, ללא הפסקה.

הצופה  – אין לו דעה, הוא אינו יודע מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון. הצופה מתייחס בשוויון נפש, לכל התנסות, לכל חוויה. הוא נותן לנצפה חופש גדול לפעולה, להיות כרצונו. להיות מי שהוא. הצופה הוא במהותו אהבה, אהבה אמתית כנה, כזו שבדבר איננה תלויה. בצופה מצויה האינטליגנציה השלמה.

כאשר אנו מזדהים עם הצופה ולא עם הנצפה,

עם הנשימה, עם המודעות למחשבות ולא עם המחשבות.

עם הנשימה, עם המודעות למציאות ולא עם המחשבות על המציאות,

עם הנשימה, עם המודעות לאחר ולא עם המחשבות על האחר,

עם הנשימה, עם מודעות לגוף ולא עם המחשבות על הגוף,

עם הנשימה, עם המודעות לפעולה ולא עם המחשבות על הפעולה,

אז יוגה מתרחשת במלוא הדרה.

ההזדהות עם המחשבות נפסקת והמחשבות מאבדות מכוחן.

הצופה מתעלה מעל הנצפה, באופן קבוע, בלתי משתנה. משקיף הוא עליו על כל מחשבותיו, רגשותיו ותגובותיו. משקיף הוא על כל אדם, כל חיה, כל חפץ, כל דבר הנגלה מול עיניו. הצופה משקיף כמשקפת, בהתבוננות נטולת שיפוטיות על המציאות. 

הצופה אינו מעדיף את הנצפה – אני, על הנצפה – אתה. כי הרי אין לו כל דעה. לגביו שניהם שווים, רק המודעות נותרה, רק התבוננות, רק צפייה.

כוח האחד לפתע נגלה.

בצופה ששוכן אצלנו בתודעה, אין שום דבר אישי או פרטי. ה”אני” נכחד בתוך החוויה, נהפך לחלק מאותה התנסות טהורה. ביקורת ואשמה אין גם, הצופה אינו מעדיף אדם או חוויה, הוא אינו מעדיף התנסות אחת על פני השנייה, הוא נותר רק כצופה על עצמו, על כולם, נעשה לחלק מתנועת החיים עצמם. חלק מהמציאות, חלק מהבריאה. הצופה נותר כהכרת תודה.

מיקוד הריכוז על המודעות עצמה הוא אשר מייצר את התנועה ואז ישנה פעולה במודעות מלאה, ללא מחשבה ש”האני” בצידה. עשייה, ללא כל עשייה וללא ה”אני” העושה אותה.

ללא הסיפור של ה”אני”, הצופה הוא תנועה, השתקפות, מראה. 

הצופה פועל אך ורק ממניע של אהבה, מקור האינטליגנציה השלמה, מקור החוכמה הטהורה, מקור הידיעה. הצופה פועל במודעות מלאה שאינה תוצר המחשבה.

יוגה מתרחשת כאשר אנו שבים ופוגשים את מקור הידיעה, את הצופה, החלק האלוהי, המואר, שקיים אצל כולנו בתודעה. מקום בו קיימת רק מודעות ערה, מקום בו שוכנת לה אהבה לא תלויה, חיבור מוחלט וקבוע למציאות, להווה, לחדוות ההוויה,

מקום בו הכל הוא אחד – רק מודעות טהורה.

כתבה: רויטל ברילנשטיין

הירשמו לניוזלטר שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן