בלוג ארגון מורי היוגה

“כאשר המחשבה מתבטלת מול המודעות הערה  – “הגורו” מופיע” תובנה על סוטרה 1.26

 “אותה מציאות הווה בכל הן בהיבטים הגלויים והן בהיבטים הנסתרים היא מקור להשראה ולחוויה אינטואיטיבית של הארה לכל החכמים (גורו) מימי בראשית: שכן, היא אינה מותנית (או אינה מפולגת) על ידי זמן. האור הפנימי הוא מעבר לזמן. חווית הארה היא מעבר לזמן, כיוון שזמן הוא מחשבה ומחשבה היא בורות” (סוטרה 1.26 עמ’ 79 ב”סוטרות היוגה של פטנג׳לי”, סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן).

“כאשר המחשבה מתבטלת מול המודעות הערה, “הגורו” מופיע”

מחשבה?

אני רואה אותך, מתבוננת בך, את באה וחולפת, את לא “הגורו”!

רגש?

אני רואה אותך, מרגישה את עוצמתך ואיכותך, מתבוננת עליך, אתה לא “הגורו”!

תשוקה?

אני רואה אותך עולה בתוכי, מרגישה את האנרגיה וההתרגשות שאת מביאה ואת לא “הגורו”!

מעשה? פעולה?

אני רואה אתכם, את המניעים החבויים בכם ואתם לא “הגורו”.

עבר? עתיד?

רואה אתכם ולא מזדהה.

חוויה חולפת?

בוודאי שאינני מזדהה.

גוף?

רואה אותך, אתה לא “הגורו”, איתך אינני מזדהה.  

תפקיד? זהות? הגדרה?

רואה אתכם, אתם לא “הגורו” ואינני מזדהה.

מחשבה של בורות ואשליה? מחשבה ביקורתית? מחשבה שלילית? מחשבה מקטינה? מחשבה לא מטיבה? מחשבה מתנגדת למציאות?

אני רואה אותך, אחקור אותך, אפגוש אותך בהבנה ואז אתן לך ללכת, כי את לא “הגורו”. איתך אני לא מזדהה.

כאב גופני?

אני רואה אותך, מרגישה את נוכחותך אסייע ואטפל בך בחמלה. אך, אתה לא “הגורו”, איתך אני לא מזדהה.

אהבה ללא תנאי?

רואה אותך, מרגישה את נוכחותך הנצחית, הגעתי הביתה, לאינסוף, מתמסרת אליך,  מתערבבת איתך, את זו אני ואני זו את! איתך נחה, איתך מזדהה, מתמסרת לך, מתבטלת מולך, את “הגורו” – את עלי מחליטה!

 

המהות  הנצחית  היא מודעות ערה, התבוננות חקירה, נוכחת רק ברגע ההווה. היא ה”הגורו”. היא אהבה ללא תנאי, היא חוויה אינטואיטיבית של הארה. “האני” והמחשבה מתבטלים מולה.

כתבה: רויטל ברילנשטיין 

הירשמו לניוזלטר שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן