סוגי יוגה

היוגה היא מסורת עתיקה שמקורה בהודו ונלמדת ומתפתחת כבר אלפי שנים. למרות שהיא מזוהה כיום במערב בעיקר עם תרגול גופני, מטרתה העמוקה היא להוביל את המתרגל לשחרור מסבל ולהגשמת הפוטנציאל הגבוה שלו כמודעות טהורה. לכן היא כוללת ממדים פילוסופיים, רגשיים, אנרגטיים ותודעתיים.

היוגה החלה להתפשט מעבר להודו לפני כ־150 שנה, והמפגש עם המערב יצר שפע של זרמים ושיטות, כל אחד מהם שם דגש מעט שונה על תנועה, נשימה, מדיטציה, טיפול או עבודה פנימית, אך כל הזרמים מבקשים לעודד הכרה שקטה, יציבות, וחוסן פנימי כדי לאפשר שינוי בכל מישורי הקיום. לכן, ריבוי השיטות אינו מהווה סתירה, אלא ביטוי ליכולת של היוגה להתאים את עצמה לאנשים שונים, תקופות וצרכים משתנים – בין אם המתרגלים מחפשים חיזוק גופני, מעוניינים בתרגול שיקומי או בהתפתחות רוחנית.

דמות מפתח משמעותית בהתפתחות היוגה המודרנית הוא שרי ט. קרישנאמצ’ריה (1888-1989), 
שנחשב לאבי הזרמים העיקריים המוכרים כיום במערב. בין תלמידיו הבולטים: ב.ק.ס איינגר – שפיתח גישה מדויקת המתמקדת בארגון נכון של הגוף, שימוש באביזרים ותרגול תרפויטי, פטאבי ג’ויס – מייסד שיטת אשטנגה יוגה הדינמית, א.ג. מוהן ודסיקשר – שהניחו את היסודות לויניוגה ויוגה מותאמת אישית.

לצידם פעלו מורים מובילים נוספים, בהם סוומי שיבננדה, יוגי בהאג’ן ודהירננדה ברהמאצ’רי, 
שכל אחד מהם העביר את הידע בדרך ייחודית, ויצר שיטה הנלמדת עד היום.

יוגה הגיעה גם לישראל בשנותיה הראשונות של המדינה, דרך תלמידיו של שיבננדה. אחת מהן הייתה 
רחל זולברג, מייסדת ארגון מורי היוגה בישראל, שהביאה את בשורת היוגה לארץ כבר בשנות ה־60.
בישראל נלמדות כיום מגוון רחב של שיטות יוגה: החל מגישות מדויקות ומובנות, דרך תרגולים דינמיים וזורמים ועד גישות טיפוליות- יוגה תרפיה. כל אדם יכול למצוא את הדרך המתאימה לו.

לפניכם סקירה של שיטות התרגול הנפוצות היום בארץ. (במידה ויש שיטה שלא הוזכרה כאן ותרצו להוסיף חומרים על שיטה זו, נא לפנות במייל למנכ"לית הארגון רוני שיר [email protected])