יוגה תרפיה דיאדית מפת סטוריה בשיקום ילדים רמב"ם

יוגה תרפיה דיאדית מפת סטוריה בשיקום ילדים

מודל חדשני המיושם לראשונה בישראל כחלק אינטגרלי ממערך שיקום ילדים ברמב״ם

שילוב יוגה תרפיה בבית חולים אינו מסתכם בהעברת תרגול יוגה בתוך מסגרת רפואית. הוא מחייב היכרות עם צרכי המטופלים, התאמה למטרות השיקום, הקפדה על גבולות מקצועיים ועבודה בשיתוף עם צוות רב-מקצועי.

עקרונות אלה עומדים במרכז העשייה המתקיימת במערך שיקום הילדים ברמב"ם, ביוזמה והובלת יאמינה סלומון, יוגה תרפיסטית מוסמכת ומקדמת תחום היוגה תרפיה מטעם ארגון מורי היוגה בישראל. במסגרת הפרויקט היא משלבת את "יוגה תרפיה דיאדית לילדים מפת סטוריה" בעבודה שבועית עם ילדים ועם בני משפחותיהם.

בחודש יוני האחרון נפתחה גם קבוצת אמהות. העבודה עם אמהות מתקיימת במסגרת יוגה-תרפיה קבוצתית, המעניקה מרחב בטוח לעצירה, נשימה והתבוננות בתוך העומס הפיזי והרגשי המאפיין את חיי היומיום שלהן תוך ליווי ילדיהם בשיקום. התרגול מסייע בהפחתת מתח, בחיזוק הוויסות הרגשי ובטיפוח תחושת מסוגלות וחוסן, ואף ביצירת מקום לחלומות ולצעדים להגשמה אישית לצד הקושי.

יוגה תרפיה דיאדית מפת סטוריה בשיקום ילדים בבית חולים רמב"ם

שיטה שצמחה מתוך החיים

"יוגה תרפיה דיאדית מפת סטוריה" צמחה מתוך מסע אישי שהחל עם לידת בנה של יאמינה, אריאלדוד, בשנת 2005. אריאלדוד נולד עם מחלה נדירה והונשם מלידתו. כשהיה בן שלוש החלה יאמינה לתרגל איתו יוגה, מתוך רצון לחזק אותו, לפתוח בפניו אפשרויות נוספות לתנועה ולנשימה ולשמור על הקשר ביניהם בתוך מציאות רפואית מורכבת.

המפגש בין הילד, ההורה והתרגול הפך עם השנים לדרך של התבוננות, למידה ויצירה משותפת. לצד החוויה האישית המשיכה יאמינה ללמוד, להעמיק ולהתמקצע ביוגה תרפיה ולעבוד עם ילדים, הורים ומשפחות.

הגישה נשענת על למעלה מעשר שנות לימוד והכשרה רב־תחומית, הכוללות הכשרת מורי יוגה, הכשרת יוגה־תרפיה עם ציפי נגב, לימודי איורוודה בקמפוס ברושים, קורס אימון בהנחיית מרי מוריסי, הכשרת מטפלי מסע על פי שיטתה של ברנדון בייס, שנתיים של לימודים במסלול לדוקטורט באוניברסיטת לסטר, שעסק בהשפעת דימויים חזותיים על המתבונן ובהיבטים של דמיון מודרך, וכן לימוד ישיר של למעלה מ־14 שנים עם ד"ר ג'יאנט קומאר בהדורי, סגן יושב ראש קרן Bhrigu Yoga – Brahma Chinta Pranali Trust. 

מתוך החיבור בין הניסיון האישי, הידע המקצועי והעבודה בשטח התפתחה בהדרגה "יוגה תרפיה דיאדית לילדים מפת סטוריה" – שיטה המבקשת לפגוש את הילד בתוך מכלול חייו, ובתוך הקשר שבין הגוף, הרגש, הדמיון, המשפחה והסביבה הטיפולית.

המודל מוצג בהרצאה בכנס השנתי של שיקום ילדים, רמב״ם (25.7.2026)

מהדרך האישית אל מערך השיקום

החיבור המקצועי עם ד"ר ליהיא מנסנו, מנהלת מערך שיקום הילדים ברמב"ם, היה משמעותי מאוד בתהליך. הפתיחות שלה ושל צוות המערך אפשרה ליאמינה להביא אל המסגרת הקלינית את הכלים שפיתחה לאורך השנים, תוך התאמתם לצרכים האמיתיים של הילדים והמשפחות ולדרך העבודה של צוות השיקום.

התהליך לא הסתכם ב"הכנסת שיעור יוגה לבית החולים". הוא דרש היכרות עם המערכת, הבנה של מטרות השיקום ושל גבולות העבודה, התייחסות לצרכים הייחודיים של כל ילד ומשפחה ובחינה מתמשכת של הדרך שבה "יוגה תרפיה דיאדית לילדים מפת סטוריה" יכולה להשתלב בתהליך השיקומי הקיים.

בהדרגה נבנתה עבודה שהיא חלק מהעשייה במערך שיקום הילדים, לצד נשות ואנשי המקצוע האחרים ובשיח מתמשך איתם. הכלים מגיעים מעולם היוגה, אך אופן השימוש בהם נקבע בהתאם לילד, למצבו ולמטרות הטיפוליות והשיקומיות הרחבות.

היוגה מתאימה את עצמה לילד

הילדים המשתתפים בטיפולים ביוגה תרפיה  נמצאים בשלבים שונים של תהליכי שיקום. הם מגיעים בגילים שונים, עם יכולות מוטוריות וקוגניטיביות מגוונות ועם מצבים רפואיים ורגשיים שעשויים להשתנות גם ממפגש למפגש. לכן העבודה איתם אינה מבוססת על רצף קבוע של תנוחות או על פרוטוקול אחיד.

כל מפגש מתחיל בהתבוננות בילד ובהורה כפי שהם באותו יום. מה הילד מסוגל ורוצה לעשות? מה מעסיק אותו? ממה הוא חושש? מה יכול להעניק לו תחושת ביטחון? כיצד אפשר ליצור עבורו חוויה של בחירה בתוך מציאות שבה חלקים רבים מסדר היום מוכתבים על ידי טיפולים, בדיקות ומגבלות?

בהתאם לכך, המפגש עשוי לכלול נשימה, תנועה מותאמת, קול, הרפיה, דמיון מודרך, סיפור, משחק או שיחה על תחושות. כאשר יכולת התנועה מוגבלת, אפשר לעבוד באמצעות תנועות קטנות, נשימה, קשב ודמיון. ילד אחד עשוי למצוא חיבור דרך תנועה, ואחר דרך סיפור, קול או משחק.

העיקרון המנחה הוא שהיוגה מתאימה את עצמה לילד, ולא הילד ליוגה. וכמובן בכל מפגש יש מטרות שמגדירים יחדיו לטיפול ולהמשך עבודה לבית.

שיקום ילדים - בית חולים רמב"ם

טיהור, חיזוק ויצירה

"יוגה תרפיה דיאדית לילדים מפת סטוריה" בנויה סביב שלושה שלבים מרכזיים: טיהור, חיזוק ויצירה. אלה אינם שלבים קשיחים או סדרה קבועה של תרגילים, אלא מפה המסייעת להתאים את התהליך לילד ולהורה.

בשלב הטיהור ניתן מקום לחוויות כמו פחד, כעס, תסכול או מתח, כפי שהן מורגשות בגוף. המטרה אינה להעלים את הרגש, אלא לזהות אותו ולבדוק כיצד אפשר לפגוש אותו באמצעות נשימה, תנועה ונוכחות ואף לשחרר את המתח ולפנות מקום להתחדשות אנרגתית.

שלב החיזוק מפנה את תשומת הלב למשאבים שכבר קיימים בילד: מה הגוף מסוגל לעשות, היכן מורגשת תחושת כוח, מה מעניק ביטחון ומה מעורר שמחה. בתוך תהליך שיקומי, שבו הילד פוגש לעיתים קרובות מגבלות ושינויים, יש חשיבות מיוחדת לחוויה של יכולת ומסוגלות. ובשלבזה נבנת אנרגיה מתוך התירגול.

בשלב היצירה הילד וההורה מחפשים יחד אפשרות חדשה לפעולה. ילד החושש מטיפול רפואי, למשל, יכול לזהות היכן הפחד מורגש בגוף, לבחור נשימה, תנועה או דימוי שמסייעים לו ולקחת את הכלי אל רגעים נוספים בתהליך השיקום ואף לבנות צעדים למימוש של חלומות שקיימים גם לצד שיקום.

ההורה שותף לתרגול

כאשר ילד עובר אירוע רפואי משמעותי או שיקום ממושך, התהליך משפיע על המשפחה כולה. ההורה מתמודד עם עייפות, חשש וחוסר ודאות, ובמקביל נדרש להיות עבור הילד מקור של תמיכה וביטחון.

בעבודה במסגרת "יוגה תרפיה דיאדית לילדים מפת סטוריה" ההורה אינו רק צופה במפגש. הוא יכול לנשום עם הילד, לנוע איתו, לשחק, להקשיב ולהשתתף ביצירת מרחב בטוח. דרך התרגול הוא מקבל כלים פשוטים שאפשר לשלב גם בחיי היומיום, ובהם נשימה משותפת, תנועה, הרפיה, דמיון ושיחה על תחושות.

העבודה המשותפת מאפשרת לילד ולהורה לפגוש זה את זה גם מעבר לתפקידים שמכתיבה המציאות הרפואית. לרגע הם אינם רק ילד בתהליך שיקום והורה שמנסה לסייע לו, אלא שני אנשים שנושמים, נעים, משחקים ויוצרים יחד.

בתוך המרחב הזה יכולות להיפתח דרכים נוספות לתקשורת, להתמודדות ולחיזוק הקשר ביניהם.

חלק ממערך רב-מקצועי

היוגה תרפיה מתקיימת בתוך מערך הכולל רופאה שיקומית, אחות, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוגית, עובדת סוציאלית, דיאטנית, מורה מטעם משרד החינוך ומזכירה רפואית המתאמת את הטיפולים. ההתאמות בתרגול נעשות בהתאם למצבו של הילד, למטרות השיקום ולהנחיות הרפואיות והשיקומיות.

שיתוף הפעולה הזה מבהיר גם את גבולות העבודה. יוגה תרפיה אינה מחליפה טיפול רפואי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול פסיכולוגי או כל מקצוע שיקומי אחר. היא מוסיפה לתהליך מרחב המשלב נשימה, תנועה, קשב, רגש, ויסות וקשר בין-אישי.

העבודה ברמב"ם מלמדת כי שילוב של יוגה תרפיה במערכת הבריאות דורש יותר מהיכרות עם כלי היוגה. הוא מחייב הבנה של המסגרת, למידת השפה המקצועית שלה, גמישות, תיאום עם נשות ואנשי המקצוע ונכונות להתאים את העבודה לצרכים המתגלים בשטח.

הקולות שעולים מן המפגשים

המשובים שנאספו עד כה מעניקים הצצה לחוויה האישית של המשתתפים. חלק מהמטופלים מספרים בתום המפגש כי זו "דרך טובה לפתוח את הבוקר". אחרים אומרים כי "זה שינה לי את החיים" ומתארים כיצד התרגול משפיע לטובה על חייהם, מעניק להם אוויר לנשימה ומאפשר להם להירגע בתוך תקופה מורכבת.

מטופלים שהגיעו למפגש עם תחושת עומס, מתח או כאב תיארו את השינוי שהרגישו בסיומו. אחד מהם סיפר: "נכנסתי עם כאב בלב ויצאתי כאילו אבן גדולה ירדה ממנו".

לעיתים משמעותו של המפגש ניכרת גם ללא מילים רבות – בפנים שנעשות רגועות יותר, בנשימה שהופכת שקטה יותר ולעיתים גם בדמעות שעולות. במפגש הדיאדי יש רגעים שבהם האם מרגישה שנוצר מרחב גם עבורה וגם עבור הילד שלה. מרחב שבו היא יכולה לעצור לרגע, לנשום ולהיות יחד איתו בתוך מה שהם עוברים.

תגובות אלה אינן מחליפות הערכה מקצועית או מחקר, אך הן מעניקות הצצה לחוויית המטופלים ולמשמעות שהתרגול עשוי לקבל עבורם בתוך תהליך השיקום.

מה אפשר ללמוד מהפרויקט?

עבור מורות ומורי יוגה ויוגה תרפיה, הפרויקט מציע כמה עקרונות מקצועיים חשובים: להגיע אל המערכת בענווה, להכיר בגבולות תחום העיסוק, ללמוד לעבוד כחלק מצוות, להתאים את הכלים לאדם ולא לצפות מהאדם להתאים את עצמו לשיטה, ולהבחין בין חוויה מיטיבה לבין תוצאה שנבדקה ונמדדה.

הפרויקט ברמב"ם נמצא בתהליך מתמשך של למידה והתפתחות. דווקא משום כך יש ערך בהיכרות עם הדרך הנבנית בשטח, עם ההתאמות שהיא דורשת ועם השאלות המקצועיות שהיא מעוררת.

הוא גם מזכיר כי מאחורי כל שיטה מקצועית עומדת דרך. במקרה של יאמינה, הדרך החלה מתוך הניסיון האישי עם בנה, התפתחה באמצעות שנים של לימוד ועבודה והגיעה אל המרחב השיקומי כשיטה שממשיכה להיבחן ולהתעדכן מתוך המפגש עם הילדים, ההורים והצוות.

בית חולים רמב"ם
מכללת רמב״ם ידע, לשעבר בית הספר הישן לרפואה, רמב״ם, חיפה

עם הפנים קדימה

העבודה ברמב"ם ממשיכה להתפתח מתוך למידה, דיוק והעמקת הניסיון בשטח. השלב הבא הוא להמשיך ולבסס את העבודה, לצבור ניסיון שיטתי, לתעד את התהליך באופן מסודר יותר ובהמשך לבחון גם אפשרויות להערכה ולמחקר.

במקביל, יאמינה מבקשת לקדם את ההכשרה המקצועית בתחום. בדצמבר 2026 מתוכננת במכללת רמב"ם ידע הכשרה המתמקדת ב"יוגה תרפיה דיאדית לילדים מפת סטוריה", תוך חיבור לעולם הקליני, השיקומי וסטאג' בשיקום ילדים עצמו ברמב״ם.

החזון לטווח הארוך אינו מסתכם בהרחבתו של פרויקט אחד. השאיפה היא לבחון כיצד אפשר לבנות מודל מקצועי, אחראי ומבוסס לשילוב יוגה תרפיה לילדים במסגרות רפואיות ושיקומיות נוספות.

בתוך מציאות שיקומית מורכבת, "יוגה תרפיה דיאדית לילדים מפת סטוריה" מציעה לילדים ולהורים אפשרויות נוספות לנשום, לנוע, לבחור, ליצור ולהישאר מחוברים זה לזה – כחלק ממעטפת טיפולית רחבה, מקצועית וקשובה.

שתפו

כתבות ומאמרים נוספים

למה מורות ומורי יוגה צריכים ארגון מקצועי?

למה מורות ומורי יוגה צריכים ארגון מקצועי?

בכל שיעור יוגה מונחים על המזרן גם ההכשרה של המורה, הניסיון שצברה, האחריות שהיא לוקחת על המרחב, היכולת להתאים הנחיות,

יוגה רגישה לטראומה

כשהגוף נזכר בשפה של שקט

"פוסט טראומה מייצרת נתקים. הגוף נחווה כחלקים לא מחוברים ובנוסף יש נתק בין הגוף לבין התודעה והרגש. בתוך העבודה שלנו,

מפגש חברי ועדות - ארגון מורי היוגה

להשפיע מבפנים

לקראת הבחירות לוועדות הארגון, שוחחנו עם שלושה מחברי הארגון שהיו ועודם חלק משמעותי מהעשייה: חן רוזנר אורבך, חברת ועד מנהל